1.ראיתי מאמן מרובע כמו רוב האמריקאים ושמו אריק ספואלסטרה. נניח שהוא חושב שהוא חייב לשחק אזורית כדי לנצח את הלייקרס. בסדר. ניחא, כמו שאומרים החברים שלי מגדרה וגן יבנה. אבל אחרי שהתחלת אישית ל-6 דקות (שעבדה מצויין אבל הזיברות התחילו לשרוק פאולים כשלא היתה חובה לצפצץ. זה גמר ה-NBA זה. אתה לא שורק על כל נגיעה כפי שאתה שורק בעונה הרגילה!), עברת לאזורית.
ואז עד סוף המשחק אתה שומר אזורית. הלייקרס כיסחו לך את התחת כשהם קלעו רק 17 מ-47 – 34% מהטריי. אחרת היה כאן 30 הפרש (47 זריקות לשלוש חייב להיות איזה מין שיא). אז כשכל המשחק נע על בערך 15 הפרש, ואתה רואה שאתה לא מצליח להפוך את הקערה על פיה, כמו שאומרים החברים שלי מבית שמש, אז אולי כדאי לשנות משהו?
בשמירת 1-2-2 נוצר ריבוע של שומרים שהוא פתוח לחלוטין. אז AD ניכנס לשם באמצע וקלע מ-2 מטרים ללא שמירה. אפילו רונדו ניכנס לריבוע. לברון ניכנס לריבוע. אז ספואלסטרה שינה ל-2-2-1. אחד תחת הסל – בד"א אוליניק. אז AD חגג תחת הסל מצד ימין או מצד שמאל. שוב ושוב ושוב. אוקיי, אז השחקנים נתנו את נשמתם – במיוחד ג'ימי באטלר, ג'יי קראודר, וטיילר הירו – ולא נתנו להפרש לגדול.
אז מה אתה רוצה? להפסיד בכבוד? נסה כמו שהתחלת את הדקות הראשונות באישית והיית שווה לחלוטין ללייקרס, אפילו ש-2/5 מהחמישייה פצועים ולא שיחקו. צרחתי בבלוג החי אולי 5 פעמים לקראת סוף הרבע השלישי וכל הרבע הרביעי "תעבור לאישית!!!". אבל המרובע הזה נישאר בשלו, והוא הפסיד רק ב-10 נקודות הפרש, כשברבע האחרון מיאמי היא 21:21 נגד הלייקרס. ביג דיל. אבל בסוף הרבע השלישי פיגרת גם בעשר. אז זה מה שרצית? להפסיד בעשר? אני הייתי לוקח צ'אנס ועובר לאישית כשאוליניק על AD, וקראודר על לברון, ואת השאר שומרים שאר השחקנים.
2. אבל האמת חייבת להאמר: כשאנטוני דייויס הוא 15 מ-20 – מקרוב, מבינוני, ומרחוק – אין הרבה מה לעשות – אזורית, או אישית, או בוקס אנד וואן, או אישית לוחצת על כל המגרש.
היי, אולי בוקס-אנד-וואן הוא הפתרון נגד הלייקרס כש-AD משחק כפי שהוא משחק?
3. לספואלסטרה ישנה עוד בעייה שהזכרתי אותה שוב, ושוב, ושוב: הוא שוכח שחקנים מצטיינים. מי היה הקלעי הטוב ביותר של מיאמי? ג'ף קראודר. הוא היה 5 מ-6 ו-2 מ-3 מהטריי ל-12 נקודות. הכל ב-28 דקות. למה רק 28? כי הוא לא ראה פארקט בכל הרבע הרביעי, כשההיט כולה הצליחה לקלוע רק 2 שלשות מ-10. למיאמי היו רק שני קלעי שלשות – קראודר ואוליניק (9 מ-16, 3 מ-7 מה-3 ל-24 נק' (שני רק ל-25 של ג'ימי באטלר) והוא גם קטף 9. זה אותו אוליניק שספואלסטרה שכח לחלוטין במשחקים האחרונים נגד הסלטיקס, וגם במשחק הראשון הוא הכניס אותו רק כמחליף לבאם אולדיפו, ולא שחקן חמישייה בזכות עצמו.
4. במשחקי גמר של ה-NBA אין לך הזדמנות שנייה. בחלקי משחק רבים הלייקרס נראתה כאילו קבוצת בוגרים נגד קבוצת נוער. צעקתי "נסה את מאיירס עם אוליניק". מה כבר יכול להיות גרוע יותר מהפארש שנע בין 15 ל-18 כל הרבע השני והשלישי. נסה לכמה דקות. לך תדע. אולי זה יעבוד. מאיירס הוא אחלה לוחם. היו לו משחקים גדולים של 25 נקודות. ב-9 דקות הוא היה 2 מ-3 ו-1 מ-1 מהשלוש ל-7 נק'. ב-27 דקות הוא היה קולע 21 נקודות. זה יותר טוב מכל אחד אחר ששיחק. נסה אותו אישית על דווייט האוארד, ואוליניק אישית על AD, וג'ימי (או איגודלה) אישית על לברון, וראה מה קורה. יותר גרוע זה לא יכול היה להיות, עם סכוי ליותר טוב.
5. הלייקרס זה שני שחקנים, AD ולברון. יחד הם קלעו 29 מ-45 ל-65 נק', 64.4%. הם גם קטפו 23 מ-44 הריבאונדים של הקבוצה – 52% מכל ה-9 ששיחקו. חייבים לצמצם אותם או שתגיד שלום לאליפות. אם באם אדבאיו חוזר למשחק ביום ראשון, אני מתחיל באישית עם באם על AD, אוליניק על דווייט האוארד (או מוריס, או קוזמה, תלוי מי משחק) ובאטלר על לברון. לפחות הייתי מתחיל ככה. לעבור מדי פעם לאזורית תמיד אפשר. כמובן שדראז'ון רונדו היה מצויין במה שעשה, אבל מה שעשה – בס"ה של המטען, הוא חלק לא גדול. זה AD ולברון שמייצרים את חצי המלט של הלייקרס.
6. חובה להחמיא למיאמי על שהצליחה לחזור מהפרש של 19 ל-9, אבל שם נעצרה. לשחק בלי הפוינט גארד 'הקבוע שלך דראגיץ' זה לא פשוט, ולשחק ללא באם אדבאיו שהפך לשחקן הטוב של הקוצה בסנטר, כשהוא גם מוסר וריבאונדר עליון, זה לא קל. האמת היא שברבע השלישי המשחק הפך אפילו לקצת משעמם, והדבר שהשאיר אותי מרותק היתה העובדה שכל חצי שעה הודיעו על עוד איש 'הבית הלבן' שאכל אותה בגלל שבבית הלבן כמעט אף אחד לא לובש מסיכה בגלל שלא נעים בגלל הגאדפאת'ר. כשהודיעו שגם דוברת הבית הלבן, קיילין 'שכחתי את שם משפחתה' נדבקה, לא שמחתי. אפילו כשטראמפ אכל אותה לא 'שמחתי'. אני גם לא רוצה שאף אחד ישמח אם אני אוכל אותה. אבל מעניין אם טראמפ ישנה את דעתו בקשר למסיכת הפנים ושמירת מרחק כשיחזור, כי היום שעור ההדבקה היה הגבוה ביותר מאז מרץ ב-28 מדינות ארה"ב.
והבדיחה הגדולה ביותר של הבלוג החי היתה כשברוך רובין – יברכו השם – סיפר לנו שטראמפ נמצא בביה"ח וולטר ריד "רק לבדיקות". הוא ושמעון הפכו לספר הבדיחות של האתר.
7. ה-37-44 יתרון של הלייקרס בריבאונדים היה אף הוא תוצאה של האזורית, בעיקר כששיחקו 2-2-1. בשמירה הזאת יש רק אחד תחת הסל, וכ-AD בא מצד אחד, ולברון (או אפילו ראז'ון רונדו) בא מצד שני, זה 2 נגד 1 תחת הסל עד שבאה עזרה.
8. להיט לא היתה ברירה והיא עלתה עם הירו, רובינסון, באטלר, ליאונרד, וקראודר. ההיט שיחקו עם החמישייה הזאת GRAND TOTAL של שתי דקות כל העונה.
9. אני מאמין שעם דראגיץ' ובאם, וקנדריק נאן בכושר הרגיל שלו משך העונה, ולא אחרי חזרה של 3 שבועות במיטה עם חום ושאר המתנות של הקורונה, מיאמי היתה נותרת פייט הרבה יותר רציני ללייקרס.
לפני יומיים טיילר הירו היה בן 20 ו-254 יום. היום הוא היה בן 20 ו-256 ימים. הוא עדיין השחקן הצעיר אי פעם לפתוח משחק גמר של NBA בגילו. מג'יק היה בן 20 ו-264 יום במשחק הגמר הראשון שלו נגד פילדלפיה.
10. אני לא מחפש תירוצים. אין לי לתרץ מאומה בפני אף אחד. כל מה שיש לי לומר הוא שמיאמי השקיעה את כל האנרגיה, משחקה הקבוצתי, אינספירציה, התלהבות, רוח הלחימה, הלהיטות, הפעלתנות, והאקסטזה שלה בסידרה נגד הסלטיקס. היא נראית FLAT נגד הלייקרס. ייתכן שמה שכבר השיגה הוא הישג גדול, ולבקש ממנה עוד סידרה גדולה נגד קבוצה כמו הלייקרס, כשמיאמי עולה עם שני ילדים, זה באמת יותר מדי לבקש.
מנחם זה דיבורי סרק. זה לא כוחות מה הקשר לספולסטרה? זה תלוי בלייקרס. אתה לא מנצח 2 שחקני טופ 10 עם שחקן טופ 20 אחד. זה מאד פשוט. הם אפילו לא צריכים פרשים באפור בסידרה הזאת.
דווקא בשביל שיהיה סידרה נורמלית שלחו פרשים פחות מוצלחים לעורר עניין וגם זה לא עוזר להיט.
מה עם לאונרד ואוליניק עצרו את דיוויס?
מה באם כבר ברח מדיוויס כבר במשחק ה2? הוא בשנת חוזה או משהו שהוא ברח? שלא יהיה אפקט מונטרזל.
זה באמת לא כוחות ואין מאמן שיכול לשנות את מאזן האימה כאן. מיאמי פחות טובה מלכתחילה ובלי שניים משלושת השחקנים הכי טובים שלהם פשוט אין להם תפילה.
לברון ודיוויס שמו סל מתי שהתחשק להם. כל סל של מיאמי היה קריעת תחת.
בזמן המשחק שאלתי את עצמי אם דנבר היה מנצחים את מיאמי. התשובה כן. בשש או שבע.
יוסטון כנראה לא.
פורטלנד? בטוח שכן במשחק שביעי . על הבאזר בהפרש נקודה..
כפי שכתבתי בסוף (אם בכלל הגעת לסוף או קראת בכלל) – מיאמי היא קבוצה עם 4 ילדים (הירו, רובינסון, נאן, ואודיבאיו) והם סחטו את עצמם נגד הסלטיקס, ולא נשארה להם אנרגיה או מוטיבציה לעוד 'היי' אחד. זה בדיוק העניין.
מנחם היום זה היה גם רונדו שבדקות שלו על המגרש ובחוכמה שלו פירק את האזורית של ההיט.
לא אשמתי שאתה כותב יותר מ500 מילה 😉
ברצינות קח את מיאמי תוסיף להם את הסגל של טורונטו בוסטון ומילווקי תרכיב קבוצה.
ועדיין לברון ינצח אותם.
אני ראיתי דיוויס יורד לצבע. הגבוה יורד לכבות אותו בא לברון מלפניו . בום 2 נקודות בטוחות.
ספולטרה מכסה את האפשרות הזאת עם אזורית. אתה משאיר שלשות פנויות. תכניס גבוה שני? לליקרס יש גם את דווייט גבוה שלישי.
וזה לפני מוריס רביעי. מרכז על עם רונדו
פורטלנד עם סגל מלא (שהגיע לבועה) קצרה יותר ממיאמי עם ארבעה שחקנים פצועים… יפסידו ביחד עם רוקטס… דנבר זה סיפור אחר, והייתי הולך עם היוקיץ'ים
מתחיל להזכיר לי את הפיינלס של 2002 הלייקרס נגד הנטס. בשום שלב לא חשבתי שמיאמי יכולה לנצח. גם שהורידו ל 5 ברבע השני זה הרגיש לי כמו דרגו נגד אפולו קריד.
דיוויס נראה כמו תיכוניסט נגד חטיבת ביניים.
ליאונרד חייב לשחק עם אוליניק ובכלל יותר. לא שזה יעזור אבל אולי נראה קצת יותר אקשן
מול אישית זה בכלל יותר קל ללברון ודיוויס. הם פשוט מקבלים את הכדור בנקודות שהם אוהבים. כל עוד באם בחוץ ודריק ג'ונס לא משחק (למרות שהוא לא פיזי מספיק) להיט אין ממש שומר מול דיוויס. דיווי פשוט משחק מעל ההיט עם האורך והגובה שלו, וכאשר מכניסים גם את סט היכולות שלו ואת האתלטיות, זו כבר מכונת התקפה ברמה הגבוהה ביותר.
כל פעם שלברון ורונדו קיבלו כדור בעונשין מול האזורית, הם מפרקים משם את ההגנה. בטח שדיוויס מחכה ליד הסל לשתיים קלות. הקלעים של הלייקרס עדיין לא משהו, אבל השליטה שלהם בריבאונד מביאה להם המון הזמדנויות שניות.
בגנתית, הלייקרס פשוט מפרקים את ההיט. למיאמי אין ממש שחקן שיכול לשבור הגנה באחד-על-אחד (אולי באטלר אבל הוא לא סקורר שיקח את זה פעם אחר פעם על עצמו, וגם אצלו יש גבול לרמה ההתקפית), וללייקרס יש כל כך הרבה כלים והרכבים לשים מולם.
תודה על הסיכום,
לצערי זה גדול על מיאמי, וזו השנה של לברון
מי יתן ואתבדה
מה שאני ראיתי זה שהמיס מאצ' של ההרכב הנוכחי של מיאמי מול הלייקרס הוא פשוט מטורף. אי אפשר להשאיר את דייויס באחד על אחד,
בגלל שהוא קולע באחוזים פסיכיים, ובגלל שרונדו/לברון והגארדים שלצדם יודעים לחפש אותו בכל פעם שצצה ההזדמנות.
.
כאשר שמים עליו שמירה כפולה? אז או שחוטפים מבול שלשות על הראש, ואם אלו לא נכנסות, אז מקבליפ את לברון כפורוורד שאי אפשר להביא עליו שמירה כפולה (סלים קלים בצבע + הרבה רב' התקפה).
.
אולי אם אדאביו יחזור, ההיט יוכלו לנסות אחד על אחד מול דייויס. זה הסיכוי היחיד שלהם לחזור לסדרה
(זה, לצד אחוזים רעים של הלייקרס מהשלוש + אחוזים טובים של ההיט מהשלוש. אחרת, אין סיוכי)
יותר מידי "אולי" מצד מיאמי, כי השמיכה שלהם קצרה מידי.
זה יספיק אולי למשחק אחד, ברמת סדרה זה עולה לרמת צריך נס…
גיא אתה זוכר מה כתבתי לך לפני חודש על ההפרשים הברורים בין תחרותיות ואיכות?
אתה מודע לעובדה ש-2 שחקני הרכב פותח לא שיחקו הלילה?
אני מודע לזה, אני מודע לזה גם שהיה 32 הפרש. משחק קודם ולזה של מיאמי אין מאצאף כלל אדביו או לא אדביו דיוויס יאכל אותו חי
בהרכב מלא מיאמי היו משיגים בערך אותו דבר, הלייקרס פשוט היו צריכים להעלות הילוך, מה שלא עשו במאה אחוז עד כה
מיאמי פשוט השאירה את כל הכדורסל הטוב שלה נגד הסלטיקס. היא נראית מותשת .
אדביו ישחק במשחק 3, צריך לראות באיזה היקף דקות
מיאמי פשוט השאירה את כל הכדורסל הטוב שלה נגד הסלטיקס. היא נראית מותשת .
סילבר רואה את נתוני הצפיה והבטן מתהפכת לו. יותר עלוב מעלוב. למה זה המצב, ההרי הליקרס נחשבים למושכי הצופים הכי גדולים? ראשית בני ה 15 – 25 צוים בספורט הרבה, הרבה פחות מקודמיהם. אבל זה לא מספק את כל ההסבר. הסבר נוסף קושר בין התמיכה הטוטלית של הנבא בצד הדמוקרטי / אנטי טראמפ / פרו BLM לבין נטישת הצופים מהצד הרפובליקאי. אבל לדעתי הסיבה העיקרית טמונה בחוסר האיזון שנוצר בין מיאמי הצעירה / חבולה לבין העליונות של הליקרס בראשות לברון / רונדו / דיוויס. את לברון ואת רונדו אתה או אוהב או שונא דיוויס הוא כל כך לא מלהיב שאי לו הרבה אוהדים וכך נוצר מצב שלרוב הצופים (בכל זאת אוהדי הליקרס הם מיעוט מכלל האוהדים) אין ענין לצפות במיאמי מושפלים על ידי לברון ושות.
.
בקיצור, סילבר בהיסטריה. האם במשחק הבא נראה את השופטים שורקים לטובת מיאמי?
השופטים כבר 2 משחקים לטובת ההיט אם לא שמת לב. או לפחות לא מטים אלא מנסים לאזן את הסידרה
ואני חושב שזה כל הסיבות שציינת יחד פלוס wwe.
לי נגיד איןצאפילו שמץ של עניין לכן גם לא קם. העניין שלי נגמר ברגע שהמדדה עף
מה זה WWE? אני נתקל בזה לאחרונה הרבה.
כמו הWWF רק בשם אחר
חחחחח
wwe smackdown ההאבקות המזויפת של האמריקקים
זאת אחת הסיבות שהרייטינג בזבל,כדורסל מכור
גם הנתונים של גמר המערב (לייקרס-דנבר) שברו שיאים שליליים של רייטינג, ובכלל הבעיה של ה-NBA נראית הרבה יותר אסטרטגית.
.
אחת התיאוריות היותר מעניינות ששמעתי באיזה פודקאסט טוענת שהמהלכים של הליגה בבניית כוכבים-סלבס וברשתות החברתיות (שם היא מובילה אפילו על ה-NFL בחלק מהמדדים) הביאו לזה שמבחינת הרבה צעירים ה-NBA הפכה להיות ליגה שקוראים עליה טוויטים ורואים ויכוחים בין פרשנים על השטות האחרונה של קיירי אירווינג, אבל לא באמת יושבים 3 שעות לראות משחק. ולכן, למרות שלכאורה יש ליגה התקפית עם המון כוכבים ותיקים וצעירים, ולא חסרה התענינות ובאז סביב הליגה, עדיין רואים מגמת ירידה ברורה ומשמעותית. זו בעיה, כי מי שמממן את כל הסיפור הם עדיין גופי השידור המסורתייים ולא טוויטר או אינסטגרם…
אכן
הזירה של ה nba עברה לטוויטר.
זו ליגה של ציוצים והיי לייטס.
.
זה כבר לא כדורסל זה שילוב של הוליווד wwe וכדור כתום.
בדיוק הצגה או כמו שקראתי לילד בשמו, כדורסל אומנותי.
לפי כתבה שקישרו אליה פה אתמול (https://www.sportsmediawatch.com/2020/10/nba-finals-ratings-record-low-audience-game-1/) כל ענפי הספורט ששודרו מחוץ "לתקופה" שלהם חטפו מכה רצינית באחוזי הצפייה:
הסטנלי קאפ ירד ב-61%, הקנטאקי דרבי ירד ב-43% לנתונים הנמוכים בהיסטוריה שלו, הסיבוב האחרון של ה-US Open בגולף ירד ב-56%, האינדי 500 ניצל עם ירידה של רק 32%. המשותף ביניהם הוא שכולם אירועים של מאי ויוני שנדחקו לאוגוסט וספטמבר. לא כולם הם "WWE" או תמכו בתנועה נגד גזענות או קשורים ללברון נגד הצעירים של מיאמי.
בקרב גברים בגילאי 18-54, גמר ה-NBA עדיין היה התוכנית הכי נצפית מלבד ה-NFL.
המשחק הראשון גם שודר מול שני משחקי ווילד קארד בבייסבול.
כבר כתבתי על זה באריכות פעם – https://hoops.co.il/?p=177413, או בקיצור: האינטרנט הוא קומוניסט מלוכלך ולא כל התאגידים למדו עדיין איך מרוויחים ממנו (ומאיתנו דרכו) כסף. כמה נורא. מי ייתן והנט ניוטרליטי תתרסק אל רגליי סילבר הכובש.
מה ההשפעה של זה על ליגת האלופות? אני די בטוח שהבועה של ליגת האלופות והגמר משכה הרבה יותר צופים משנה שעברה. הNBA לא חכמים בדיוק שמים משחקים על יום ראשון בערב, צרכי הכל הרבה יותר מדי זמן
אין לי את המספרים, אבל בכל מקרה ליגת האלופות זה יותר מסובך. ענף לא אמריקאי, שמאגד מדינות שונות עם שפות שונות, בענף שאין לו באמת תקופה בשנה – תזכור שהיה אמור להיות יורו שבוטל בקיץ הזה. ונכון לזמן שבו כתבתי את הפוסט ההוא (לפני קורונה ובועות) – הייתה ירידה גם ברייטינג של ליגת האלופות, לפי הכתבה של דסקל שהכנסתי בתגובות שם.
+ 1
אל תשכח המוני אנשים שרואים את המשחקים ברשת בחינם ולא נספרים, המונים שרואים תקציר מורחב כי משחק נהיה שלוש וחצי שעות וחצי ולמי יש סבלנות. מעבר לכך הסדרה באמת משעממת,. אומנם אתמול היה קצת יותר צמוד אבל אפילו לשנייה לא חשבתי שלמיאמי יש סיכוי לקחת את זה
שור אני לא שוכח את זה אני באמת חושב שהבעיה זה שהליגה הפכה שידור של משחק ל3 שעות, והתערבות הפוליטית שלה, ובעצם העבירה את כל העניין מהמגרש למחוץ למגרש במודע או שבלא, ועכשיו משלמת על כך. הסדרה בטח לא מוסיפה לזה ביטול הקונפרנסים היה עושה רק טוב לליגה, בטח שכולם משחקים באותו מתחם אבל אין סיכוי שבעלי הקבוצות במזפח יסכימו לשינוי כזה.
ספולסטרה מאכזב אותי קצת. שוכח יותר מדי שחקנים על הספסל ליותר מדי דקות ולפעמים משחקים שלמים.
קנדריק נאן שהגיע מקום שני ברוקי העונה נשכח כל הפלייאוף רק בשביל לחזור להציל את המולדת. מנחם יש לך דיווח עם יש לו בעיות ארוכות טווח בכליות בריאות או במשהו? אמרת שהקורונה גמרה אותו מה הסיפור שם?
אם*
נאן חזר חלש, זה הכל.
אבל את קראודר -= שקלע מצויין בחצי הראשון – הוא שכח לחלוטין ברבע השלישי. אבל בגדול, מיאמי פשוט השאירה את כל הכדורסל הטוב שלה נגד הסלטיקס. היא נראית מותשת .
סילבר הוא גאון הופך זהב לחרא. זה לא פשוט
חופשי
העיקר שיש לו גוברנורס ושהליגה מושבתת בשביל לתמוך בפושעים וונדליסטים שכמובן שעתיים אחרי זה כבר אף אחד לא זוכר על מה ולמה שבתו.
וכולם קורעים ברך ומשלבים ידיים וכותבים מסרים נעלים על הגופיות והרי ברור שבשביל זה הצופים באים לצפות בליגה הזו שהפכה מליגת הNBA לליגת הSJW או ה WWE או כל קישקוש שאינו כדורסל.
חחח בדיוק. מקווה שהם ישלמו על זה בגדול
והם הולכים לשלם על זה, בנוסף על זה שמשחק כדורסל נהיה ארוך יותר ויותר, לא הגיוני ש48 דקות יתפרשו על 3 שעות צפייה שכל שנייה דוחפים לך פרסומת על איזה גיף מחורבן של טויוטה או טקו בל.
על מה אתה מדבר? אנחנו חיים בתוך מגיפה איומה. מה אתה רוצה, שהכל ימשיך כרגיל? יש ליד הבניין שלנו בית קולנוע מהודר בשם SILVER כשבמקום כסא יש לכל אחד כורסה. מגרש החנייה שם היה מפוצץ לכל 20 האולמות המיתקן (אתה גם מזמין בלחיצת כפתור ארוחה, או גלידה, או פפקורן.
אני עובר שם 3-4 פעמים בשבוע – 300 מטר מהבית, ובמגרש החנייה מקסימום 20 מכוניות
המזרח וגמר המזרח היה הדבר היחידי שעניין אותי השנה
מקווה שנשארו טיטולים לסטיבנס גם לשנה הבאה..
🙂
מקווה שהוא לא יצטרך
קXא זה בחיים…
למיאמי זה היה גמר ה-NBNA. היא השאירהכ את כל מה שהיה לה נגד הסלטיקס
משחק לא מעניין, אין תחרות. בהחלט מסכים איתך שלא יכול להיות שאתה משחק איזורית כמעט משחק שלם ולא מנסה שום דבר אחר. התקפה אחת בלי נסיון ללחץ על מי שעובר את החצי, כשאתה בנחיתות תנסה דברים אחרים. הגימיק הזה של האיזורית לא יכול לתפוס לאורך משחק שלם. סוף הרבע השני נחשפה נרפות איומה עם אלי הופס מהחצי , סל ועבירה קלים ובכלל זריקות כל כך חופשיות דברים כאלה שלא קשורים בכלל ליתרון איכותי, אלא לחוסר במחויבות הגנתית. אין לסדרה הזו ערך ספורטיבי לאחר הפציעות, אבל לפחות קצת מלחמה. יש כאן שחקנים שבחיים לא ראו ויכול להיות שלא יראו פיינלס, זה לא נראה כך כשנותנים לקבוצה לכדרר בניחותא כל התקפה .
לגבי נקודה מס. 6. להזכירך ברוב העונה דראגיץ' לא פתח בחמישייה ועלה מהספסל. אני לא בדעה שמיאמי "נסחטה" בסדרה נגד בוסטון. לא שאתה משחק עם חמישיה שרובה סייחים צעירים. אבל אני מסכים עם כול מי שכתב למעלה שאריק ספולסטרה אינו במיטבו בסדרת הגמר.
עבור מיאמי – פסיכולוגית ומעשית – הסידרה נגד הסלטיקס נראתה כמו סידרת גמר. כשזה ניגמר – מיאמי היתה כאילו 'מסופקת'. איש לא "ידע" ואיש לא "הצהיר", אבל זה היה כאילו מיאמי עשתה את שלה והשאר הוא בונוס
שטויות
הלייקרס לקחו את שני המשחקים הבייתיים.
הסדרה עוברת עכשיו לבייתיות התיאורטית של מיאמי ואז נראה את ההבדל
🙂
כן. עכשיו סוף סוף עוברים לפלורידה…
אם יש משהו שממש משמח אותי עם האליפות המתקרבת של הלייקרס זה ראג׳ון רונדו – מגיע לו לענוד עוד טבעת אחת לפחות
יהוא באמת מצויין
מנחם
התייחסתי בפודקאסט למפתחות של הלייקרס בסדרה
להוריד יותר ריבאונדים ממיאמי
לקבל 55 נקודות בכל משחק ממי שהם לא לברון
לא לקבל ערב קטסטרופלי מה 3
במשחק ה 1 הלייקרס שלטה 36-54 בריבאונד, הלילה 41-52 עם 6-16 באופניסב(AD עם 8 אופנסיב ריבאונד)
עד כה הלייקרס קיבלה 57 נקודות מהצוות המסייע בגיים 1 ו 59 בגיים 2
הלילה הלייקרס שברו שיא פלייאוף למשחק בסדרת גמר עם 47 ניסיונות ל 3
הלילה הם פגעו ב 16 לעומת 15 בגיים 1
אם KCP ודני גרין לא היו עם 3 מ 19 הלייקרס הייתה דורסת
כנראה שהגנו על הליין של ואגס (10), אחרת כמה מאפיורנים היו מפסידים הרבה כסף והיו מוצאים את הדרך להכנס לבועה
אשכרה הלוס אנג'לס רוקטס. רק עם טיפונת יותר כח אש מתחת לסל…
כבר כתבתי:
עבור מיאמי – פסיכולוגית ומעשית – הסדרה נגד הסלטיקס היתה סידרת גמר. כשזה ניגמר – מיאמי הייתה כאילו 'מסופקת'. איש לא "ידע" ואיש לא "הצהיר", אבל זה היה כאילו מיאמי עשתה את שלה והשאר הוא בונוס. פשוט לא נשאר לה שום דבר אחרי הסלטיקס, ודראגיץ' שיחק ס"ה חצי משחק אחד נגד הלייקרס.
לגביי השלשות
היה שלב באמצע הרבע ה 3 שהלייקרס היו עם 22 מ 25 ל 2.
88 אחוז
כל עוד הלייקרס קולעת בפחות מ 59 אחוז ל 3 עדיף שיזרקו שלשות
מיאמי לא שלחה מספיק את הלייקרס לקו, משם היא לא ממש מצטיינת בתחום
אחלה מעורב, תודה רבה
תודה מנחם. ליבי עם מיאמי אבל בלי שני שחקני חמישיה פצועים זה בלתי אפשרי בשבילם.
היום הם נלחמו בשיניים, בעיקר באטלר, וזה לא הספיק. מול שתי ממותות כמו דיוויס ולברון ועוד קלעי חוץ אתה לא יודע מה לעדות, זה לא יוסטון עם הסמול בול שלה.
אגב מה עם אוקלהומה וניו ג’רזי, הן לא היו אמורות לשחק עכשיו בגמר?
🙂
אני ממש לא מבין גדול אבל נראה שמיאמי פשוט לא ביצעו את ההגנה האיזורית בצורה מוצלחת במיוחד. נראה שהרבה פעמים השומר נותן לקלע על קו השלוש מספיק מרווח כדי לזרוק בחופשיות יחסית. המאמן יכול לתכנן מה שהוא רוצה, אם השחקנים מזייפים בעבודת הרגליים לא יעזור כלום
אורן בהגנה אזורית לכל סוגיה מאפשרת זריקה חופשית על ה3
בטח אחת כמו שמיאמי שיחקה אתמול של 2-2-1 , זה אחד החסרונות העיקריים שלה
https://protips.dickssportinggoods.com/sports-and-activities/basketball/basketball-101-common-defensive-strategies
אני מבין את הקונספט (נראה לי 😁), אבל ברגע שהשומר כבר עומד מול שחקן עם הכדור, לא עדיף שיצא אליו ואשכרה יפריע לו לזרוק?
אם ההתקפה מניעה את הכדור מהר מצד לצד אז ניחא, אבל היה נראה שהשומר שם ופשוט נותן יותר מדי מרווח. כאילו מהמר על זה שהוא יחטיא.
אתה לא יכול, למאת בלחץ כי אז זה כבר לא אזורית, כל הקטע של אזורית זה לנסות לחסום חדירות לסל ואחד על אחד, אי אפשר לאכול את כל העוגה ולהשאיר אותה שלמה, הלייקרס גם מחכים לזריקות טובות, אני יכול לספור על כף ידי את כמות הזריקות הרעות שהיו להם אתמול .
👍
D-:
איזה גמר מאכזב!!
אני צופה 4-0.
פשוט לא כוחות.
כל כך חבל. עד עכשיו היה פלייאוף פצצה.
התאגיד הגיע גם לכלכליסט😂😂😂 אות הלשון החומה
https://newmedia.calcalist.co.il/magazine-01-10-20/m01.html
חחחח תסתכל בתמונה – רק גורדון יורד להגנה, חולה על יוסטון האלה, אוהבים את החיים 😂😂😂😂 לא לוקחים אותם יותר מדי ברצינות 😀
הכי טובה בסדרות הגמר הנוכחיות https://twitter.com/WNBA/status/1312213095918563330
מיאמי מקבלת ניסוי חינם בהרכב שלה לשנים הבאות, הם עשו גמר מפתיע
באטלר, טוב בתור כוכב שני, לא כוכב ראשון לגמר
באם, בתחילת דרכו, יש פוטנציאל
הירו, דאנקן, מעמד הגמר הוריד מהם, אבל לנסיון יש משמעות, בטח עוד יחזרו למעמד ויראו אחרת
נאן, צובר נסיון
אוליניק, משלים טוב
אחלה קבוצה לסופרסטאר לחבור אליה בעתיד
כל הסיפור כאן הוא מיאמי שיחקה אמש את רוב המשחק עם שני רוקיס (הירו ונאן) ושחקן צעיר אחר ששיחק בדיביזיה השלישית (ויליאמס קולג' היקרתי, לפני שעבר למישיגן) ואפילו לא ניבחר בדראפט. ואחד משני הרוקיס רק הבריא מהקורונה. נגדם שיחקה הקבוצה המנוסה והמבוגרת ביותר ב-NBA.
מיאמי הצעירה (הכוללת גם את באם הפצוע) השאירה את כל מה שהיה לה נגד הסלטיקס.
אבל החסימה של נאן על אנטוני דייויס היתה שווה את כרטיס הכניסה.
הבל הבלים הכל. כל ניסיון להסברים הזויים זה בטל ומבוטל. ספולסטרה, באם, דראגיץ׳ אזורי, אישי, פרשים, סוסים …..וזה לא ייגמר
לא כוחות פשוט.
גמר משמים לחלוטין.
נמנעתי לראות את המשחק אמש.
ניטל העוקץ מהfinal השנה.
הלייקרס יזכו באליפות מיותרת, ולרוב מכריע של אוהדי נ.ב.א. בעולם זה לא ידגדג רגש כלשהו, גם עם העלאת זכרו של בראיינט ז"ל.
ככה זה כששכירי חרב מלוקטים בפינצטה לקבוצה אקראית שתתפרק בחלוף שנתיים.
מצד שני, מיאמי ודנבר מראות שעדיין יש ערך לקבוצה שנבנית לאורך זמן ועם אהבה אמיתית לכדורסל.
יש משהו בלייקרס הנוכחית שמחליא אותי. לא יכול לשים את האצבע מה בדיוק.
מיאמי בנויה מבאטלר שעבר כמה קבוצות והגיע השנה, כנל איגי, כנל קראודר, כנל אוליניק (לא השנה), כנל דראגיץ לפני כמה שנים. לא בדיוק קבוצה שנבנית לאורך זמן, כל ההרכב שם הגיע השנה כרוקיז או כשכירים
אישית (no pun intended) אני לא חסיד גדול של שמירה אזורית בNBA, גם מסיבות נוסטלגיות, אבל גם כי שוב, כמו בכל הענפים, מנג׳רים מתאהבים בשיטה ו, איך לא, באנליטיקס. מנג׳ר, צריך לזכור, זה כמו כל מנהל רק על סטירואידים (no pun intended2), הג׳וב שלו תלוי באנשים שאין לו שליטה עליהם, הוא לא מוסר, הוא לא קולע, הוא לא שומר, והתוצאה שעתידו המקצועי והצלחתו תלויים באחרים. אז מנסים למצוא דרכים לצמצם את ההשפעה של השחקנים על התוצאה ולהגביר את ההשפעה של המאמן, ופה באים האנליטיקס, שנותנים למאמן תחושה כאילו יש לו שליטה על המתרחש. אז האנליטיקס אומרים לספואלטורה שבשמירה מסויימת הלייקרס קולעים פחות 26.34% ובשמירה אחרת הם קולעים 24.51% אז הנה.
וכשלא הולך, אנחנו עם מה שמכונה gambler's fallacy. שזה אומר שאם לא יצא אדום ארבעה סיבובי רולטה, אז בסיבוב הבא ״חייב-חייב-חייב״ לצאת אדום כי הרי האחוזים הם 50/50. ואם לא הורדת את הקליעה של הלייקרס באותם 26.34% אז חייבים-חייבים-חייבים להשאר כי זה אומר שעכשיו הם ירדו ב52.68% לפצות את חוסר הירידה… וגם נכנס פה הSunk Cost fallacy, שאומר שמשקיעים מעדיפים לשפוך עוד כסף על השקעה כושלת, כי ״כבר שמנו על זה הרבה מדי״ מאשר לעצור ולחשב מסלול מחדש.
תגובה נהדרת וכל כך נכונה למשחק הזה. קיבעון של מהמר שכבר שם יותר מדי על משהו אחד. אפילו בסיום המשחק, רבע אחרון בפיגור עשר , שום שינוי למרות כל כך הרבה זריקות פנויות וריבאונד התקפה וזמן שהולך לאיבוד.
בדיוק כפי שכתבתי לפני המשחק-
ראיתי קבוצה אחת ששולטת בשנייה ו-שחקנים כמו לברון ודיוויס שבלתי ניתנים לשמירה.
מבחינת הקרב על ה-FMVP יש את לברון שעושה הכל ואת דיוויס שמבחינת מאצ'אפ נהנה בסדרה הזאת יותר מאשר מול כל קבוצה
מתחילת הפלייאוף.
–
זה נגמר רק 10 אבל ההיט נראו ברוב המשחק כמו קבוצת נוער.
שיטת הסמול בול היא כבר פאסה בליגה.
ברגע שיש גבוה כמו דיוויס זה לא עובד ומבטל את כל היתרונות שיש להיט מול שאר הקבוצות בליגה.
זה לא באמת קרב.
.
דייויס השחקן הכי טוב על הפרקט בסדרה הזו, ובפער. העובדה שהוא מושך כל כך הרבה דאבל טים (ועדיין קולע 30+ נק' באחוז פסיכי) מאפשרת ללברון להגיע לרף נק' מרשים.
שלא לדבר על ההגנה, אז הניידות שלו היא המפתח המרכזי בבלימת השלשות של ההיט.
.
חובה לציין שמגיע שאפו ענק ללברון על הדרך שהוא "מעביר את הלפיד".
אתה לא יכול להתעלם מזה שיש בבחירת הFMVP(התואר המיותר האחרון של העונה) הרבה עניינים של מוניטין פופולריות נראטיבים תקשורתיים והטיות שמבוססות על הנ"ל ומציבות בפועל בחירה שהיא ממש לא בחינה של כדורסל נטו.
דיוויס הטוב בפער בסדרה , אבל רק צריך לשמוע את התקשורת ואיך היא מדברת על לברון שהופך את השחקנים לטובים יותר ידה ידה ידה , לדעתי הפרס ילך לשיקצה במצב כזה שלא בצדק.
התקשורת כבר שמה בשבילו את פיפן ואת מידלטון טופ 10 כדי להוריד ממיקל ויאניס, אז מה זה בשבילה לתת לו עוד תואר להעצמת המותג.
–
שיטת האזורית וכל התכונוניפ של ספולסטרה נזרקים לפח משום שמולו מנהל משחק כמו לברון שיודע למצוא
את השחקנים הפנויים..
כל השלשות ששחקני הלייקרס קולעים הם שלשות פנויות שכל שחקן מקצועי שם באימונים.
–
+ 11
אבל אין לו הרבה אפשרויות אחרות
לא כוחות, אבל מיאמי לא יכולה לשחק בצורה כזו ולקוות למשהו אחר, אפילו בסיום רבע אחרון רק מינוס עשר, לא מנסים לעשות שום שינוי . ספולסטרה לא עשה היום כמעט כלום בניהול המשחק, אפילו לא צ'אלנג' כשיכול היה לקחת לפחות פעמיים ולשדר לשחקנים שלו שיש סיכוי.
פעם אחת כשלברון קלע אנד ואן כשהוריד בדרך שחקן, וניתן היה לשרוק לתוקף. ובפעם השניה במהלך הכי מלוכלך בפיינלס עד כה, הפצצה לפנים של איגי על ידי לברון, בלי תגובה של אף אחד, מעניין מה היה גורר מהלך הפוך כזה, או מהלך שכזה מול קאנטר או קבוצות מהעבר כגון הבד בוייז, הניקס של ריילי ומיאמי של ריילי בגלגול הקודם .
אבל אולי פשוט לא הייתה לו ברירה והפנים של איגי מנעו נפילה קשה של לברון .
אפשר לראות את זה בוידאו המצורף –
https://www.youtube.com/watch?v=4fkdm4DCqR0&ab_channel=HoopsNation
מנחם דיברת בכותרת על מה ראית
לא ראית את אדוביו ודראגיץ שהם שני המצטיינים של הקבוצה בפליאוף (או לפחות 2/3 )
וזה לא כוחות.
אם הייתה סיטואציה דומה ללא לברון ודיוויס היית רואה דברים אחרים
לצערי הרב הסדרה הוכרעה בפציעות אלמלא הפציעות ייתכן שהיינו רואים סדרה אחרת כנראה שלא נדע .
גם בסגל מלא זה לא כוחות, ועם כל הכבוד דראגיץ' ובאם ביחד זה לא לברון או דייויס לבד
מרתק לקרוא את שלל התגובות בפרט ברוך וגיא.
בנוגע למכת הפציעות של מיאמי וכמה הסוויפ בדרך והגמר חד צצדי ולא פר וכו':
גם בגמר של הקאבס מול ג"ס עם בלאט שקווין לאב נפצע ואח"כ קיירי…. ככה זה.
נ.ב.
שם לא זכור לי כל כך צער בקרב גולשי האתר המכובד
כן, רק שפה שפה יחסי הכוחות בסגלים מלאים נטו ממילא באופן מובהק ללייקרס.
על האם באם ודראגיץ חשובים כמו לאב ואירווינג ניתן להתווכח, אבל באטלר הוא לגמרי לא לברון
ב2015 עמדה קבוצה צעירה, השלד שלה הורכב מבחירות דראפט ומסביב היו כל מיני journeymen שלא ככ מצאו את מקומם – בוגוט, איגודלה, דייויס לי, ברבוסה, ליבינגסטון כאשר מולה עמדה מפלצת של לברון, אירווינג, לאב ועוד ווטרנים שכבר טעמו הצלחות ויש להם קילומטראג׳.
בתחילת אותה עונה, אף אחד לא שמע על גרין, קליי תומפסון היה שחקן שאמור להיות חביב וקרי התחיל להראות כמו מישהו שיהיה מסוגל לקיים קריירה למרות קרסול דפוק. השאר זה היסטוריה,
אבל ככה זה התחיל.
.
אנחנו רוצים לראות כדורסל, רצוי לאורך כמה שיותר משחקים עם כמה שיותר מתח, בינתיים אין לא מזה ולא מזה.